בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את העתירה לחשיפת תמלילי דיוני הממשלה בימי הקורונה. השופט יצחק עמית קבע כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה שלא למסור לעותרים את תמלילי הדיונים, והחלטת הממשלה הקובעת את סודיותם נעשתה מכוח חוק יסוד הממשלה.

את העתירה הגישו 13 עותרים ובהם התנועה לחופש המידע, עיתונאים ומערכות תקשורת, עורכי דין וחברה לתועלת הציבור. המשיבים לעתירה הם משרד ראש הממשלה, הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, מזכיר הממשלה וממשלת ישראל.

בעתירה דרשו העותרים לחשוף את תמלילי ישיבות הממשלה וישיבות ועדות השרים הנוגעים להתמודדות הממשלה עם מגפת הקורונה. יצוין, כי על אף שהעתירה מצומצמת לישיבות הממשלה בנושא הקורונה, הרי שהגשתה הציפה שאלה עקרונית הנוגעת לתמלילי ישיבות הממשלה גם בנושאים אחרים.

בעתירה נטען כי הוראת הסודיות ביחס לכלל תמלילי ישיבות הממשלה, כפי שנקבעה בתקנון לעבודת הממשלה, חורגת מהוראת הסודיות הקבועה בסעיף 35 לחוק יסוד הממשלה ואינה יכולה לעמוד. לכן לשיטתם, אין איסור בדין לגלות לציבור את תמלילי ישיבות הממשלה, ואין לשלול באופן גורף את חשיפתם מכוח הוראות חוק חופש המידע.

מנגד, טענו המשיבים לעתירה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהוראות התקנון לעבודת הממשלה או בהחלטת הגורמים המוסמכים שלא למסור לעותרים תמלילים של ישיבות הממשלה וּועדות השרים שעניינן בניהול משבר הקורונה. לפי תגובתם, סעיפים 14 ו-71 לתקנון משקפים מדיניות רבת שנים של הממשלה ולפיה ישיבות הממשלה הן סגורות ותמלילי ישיבותיה מסווגים בסיווג "סודי ביותר", כשמדיניות זו מבוססת על סמכותה הרחבה של הממשלה לקבוע את סדרי ישיבותיה ועבודתה מכוח סעיף 31(ו) לחוק היסוד ועולה בקנה אחד אף עם הוראות סעיף 35 לחוק היסוד. עוד נטען, כי ההסדר לפיו ישיבות הממשלה הן סגורות ותמליליהן מסווגים כ"סודי ביותר" עולה בקנה אחד אף עם עקרון האחריות המשותפת של הממשלה, ומשקף אינטרס ציבורי חשוב לגבי סדרי עבודתה. לשיטת המשיבים, יישום ההסדר נעשה בסמכות ובסבירות, והאיזון שנערך בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך להגן על דיון פתוח וענייני בישיבות הממשלה וּועדות השרים אינו מגלה כל עילה להתערבות.

בתום הדיון כאמור, קיבל השופט יצחק עמית את טענות המשיבים וקבע כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה שלא למסור לעותרים את תמלילי הדיונים, והחלטת הממשלה הקובעת את סודיותם נעשתה מכוח חוק יסוד הממשלה.